רַ֠ק חֲטָאֵ֞י יָרׇבְעָ֤ם בֶּן־נְבָט֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל לֹא־סָ֥ר יֵה֖וּא מֵאַֽחֲרֵיהֶ֑ם עֶגְלֵי֙ הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁ֥ר בֵּֽית־אֵ֖ל וַאֲשֶׁ֥ר בְּדָֽן׃ {פ}

רַק חֲטָאֵי יָרָבְעָם וְגוֹ'. מִדְּאָגָה שֶׁלֹּא תָשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְיָרֵא יָרָבְעָם.

לְחוֹד בְּחוֹבֵי יְרָבְעָם בַּר נְבָט דְחַיֵיב יַת יִשְׂרָאֵל לָא סְטָא יֵהוּא מִבַּתְרֵיהוֹן אִשְׁתַּעְבֵיד לְעֶגְלֵי דַהֲבָא דִי בְבֵית אֵל וְדִי בְדָן:

עגלי הזהב. מוסב על תחילת המקרא, לומר ומה הם חטאי ירבעם, עגלי הזהב אשר בבית אל וכו׳: