וַיְהִ֞י כְּכַלֹּת֣וֹ ׀ לַעֲשׂ֣וֹת הָעֹלָ֗ה וַיֹּ֣אמֶר יֵ֠ה֠וּא לָרָצִ֨ים וְלַשָּׁלִשִׁ֜ים בֹּ֤אוּ הַכּוּם֙ אִ֣ישׁ אַל־יֵצֵ֔א וַיַּכּ֖וּם לְפִי־חָ֑רֶב וַיַּשְׁלִ֗כוּ הָרָצִים֙ וְהַשָּׁ֣לִשִׁ֔ים וַיֵּלְכ֖וּ עַד־עִ֥יר בֵּית־הַבָּֽעַל׃

וַיַּשְׁלִכוּ. וְרָמוּ רָהֲטַיָּא וְגַבְרַיָּא קְטִילִין, הִשְׁלִיכוּ חֲלָלִים אֶת עוֹבְדֵי הַבַּעַל.

וַהֲוָה כַד שֵׁיצֵי לְמֶעְבַּד עֲלָתָא וַאֲמַר יֵהוּא לְרָהֲטַיָא וּלְגִבָּרַיָא עוּלוּ מְחוֹנוּן אֱנַשׁ לָא יִפּוֹק וּמְחוֹנוּן לְפִתְגַם דְחָרֶב וּרְמוֹ רָהֲטַיָא וְגִבָּרַיָא קְטִילִין וַאֲזַלוּ עַד קִרְיַת בֵּית בְּעָלָא:

ככלותו. כאשר השלים יהוא לעשות העולה על ידיהם, כי אחר שעשו העולה התפרסם אמתת הדבר, שהמה עובדי הבעל, ומעתה לא יאמרו שהרג נקיים:

וישליכו. אמר כן על דרך ההרחבה, אשר מרוב החפזון, כאילו השליכו את עצמם ללכת עד העיר המיוחדת לבית הבעל:

לרצים. הרצים רגלי לפני מרכבתו:

ולשלשים. ולשרים:

וישלכו הרצים והשלשים. ר"ל שכבר השליכו הרצים והשלישים נבלת ההרוגי' מבית הבעל בעת הכותם אותם: