רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11קַדְּשׁוּ עֲצָרָה. הַכְרִיזוּ אֲסֵפָה, לִהְיוֹת נֶעֱצָרִים לְבֵית הַבַּעַל.
וַיֹּ֣אמֶר יֵה֗וּא קַדְּשׁ֧וּ עֲצָרָ֛ה לַבַּ֖עַל וַיִּקְרָֽאוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
קַדְּשׁוּ עֲצָרָה. הַכְרִיזוּ אֲסֵפָה, לִהְיוֹת נֶעֱצָרִים לְבֵית הַבַּעַל.
וַאֲמַר יֵהוּא זַמִינוּ כְנִשְׁתָּא לַבְּעָלָא וְזַמִינוּ:
קדשו עצרה. הזמינו יום, להיות כולם נעצרים ונאספים:
ויקראו. הכריזו יום קבוע:
קדשו. הזמינו:
עצרה. אסיפה וקבוץ, כמו (ירמיהו ט א): עצרת בוגדים:
ויאמר צוה להם שיקדשו עצרה לבעל היינו שיקבעו יום מועד בשבילו ויהיה היום ההוא מקודש ואסור במלאכה וכן עשו ויקראו יום חג ועצרה לבעל:
קדשו עצרה לבעל. זמנו וקראו יום שתהיו נעצרים בו כלכם לבעל: