מְלָכִים א׳ ט׳ · ח׳

וְהַבַּיִת הַזֶּה יִהְיֶה עֶלְיוֹן. כָּל זְמַן שֶׁלֹּא חֲטָאתֶם, וּמִשֶּׁתֶּחֶטְאוּ, כָּל עוֹבֵר עָלָיו יִשּׁוֹם וְיִשְׁרֹק. וְכֵן כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן כָּל עוֹבֵר עָלָיו וְגוֹ'. וְכֹה פִּתְרוֹנוֹ: וְהַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר הָיָה עֶלְיוֹן וְנוֹרָא אַף לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה: וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ וְגוֹ', וְעַכְשָׁיו בְּחֻרְבָּנוֹ, כָּל הָעוֹבֵר עָלָיו, אַף עוֹבֵד כּוֹכָבִים, יִשּׁוֹם וְיִשְׁרֹק, וְיֹאמַר כִּי חֶטְאוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל גּוֹרֵם.

יִשֹּׁם. יִתְמַהּ, כְּמוֹ: וְשָׁמְמוּ עָלֶיהָ אוֹיְבֵיכֶם; עַל יוֹמוֹ נָשַׁמּוּ אַחֲרוֹנִים.

וְשָׁרָק. שופילי"ר בְּלַעַ"ז (לִשְׁרוֹק), וְכֵן דֶּרֶךְ כָּל הָרוֹאֶה חֻרְבָּן פִּתְאֹם, לִשְׁרֹק.

וּבֵיתָא הָדֵין דַהֲוָה עִילָאֵי יְהֵי חֲרִיב כָּל דְיֶעֶבַּר עֲלוֹהִי יַכְלֵי וְיָנוּד וְיֵימְרוּן עַל מָה עֲבַד יְיָ כְּדֵין לְאַרְעָא הָדָא וּלְבֵיתָא הָדֵין:

יהיה עליון. כמו היה עליון, עתיד במקום עבר, ורצה לומר: הבית שהיה עליון וחשוב יהיה חרב, וכל עובר יתמה על חורבנו: ואמרו. אלו לאלו:

ישום. ענין תמהון, כמו (איוב וז ח) ישומו ישרים:

ושרק. קול הבא בקבוץ השפתים, קרויה שריקה, והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב, וכן (מיכה ו טז) ויושביה לשרקה:

והבית הזה מצד שיהיה עליון, וכולם יחזיקו אותם כמקום קדוש ועליון בחשיבות ומצד זה בעצמו כל עובר עליו ישום ושרק על חורבנו, שלפי שיהיה המקום קדוש ביותר יגדל ההשתוממות על חורבנו, וגם ירמוז בזה מ"ש חז"ל שכל המקודש יותר שמם יותר, ומצד זה עצמו שיהיה עליון תגדל השמה והשריקה (ובדברי הימים כתוב והבית הזה היה עליון) ועל ידי כן יאמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבית הזה אחר שכולם ידעו שהארץ והבית מיוחד לה' ידעו שחורבנו בהשגחת ה' וישאלו על סבתו:

והבית הזה יהיה עליון. ר"ל והבית הזה אשר היה עליון כטעם אמרו ככה יעשה איוב הרצון בו ככה היה עושה וכן כתיב בספר ד"ה שנאמר שם והבית הזה היה עליון:

כל עובר עליו ישום ושרק. ר"ל שכל עובר עליו מהנכרים יהיה תמה ומשומם וישרוק בשפתיו על זה מרוב ההתפעלות ויכירו כלם כי זה היה בחטא ישראל כי הש"י יביא על ישראל מהרעות אז מה שיוכר בו לכל כי עונותיהם גרמו הלא תראה כי נבוכדנצר כאשר החריב בית המקדש שלח רב טבחים לירמיה כמו שכתוב בספר ירמיה ואמר לו ה' אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה ויבא ויעש ה' כאשר דבר כי חטאתם לה' ולא שמעתם בקולו והיה לכם הדבר הזה: