וְאַתָּ֞ה אִם־תֵּלֵ֣ךְ לְפָנַ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר הָלַ֜ךְ דָּוִ֤ד אָבִ֙יךָ֙ בְּתׇם־לֵבָ֣ב וּבְיֹ֔שֶׁר לַעֲשׂ֕וֹת כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑יךָ חֻקַּ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י תִּשְׁמֹֽר׃

וְאַתְּ אִם תְהַךְ קֳדָמַי כְּמָא דְהַלִיךְ דָוִד אֲבוּךְ בְּקַשִׁיטוּת לִבָּא וּבִתְרִיצוּתָא לְמֶעְבַּד כְּכֹל דְפַקֵידְתָּךְ קְיָמַי וְדִינַי תִּטַר:

ואתה אולם מה שנוגע לענין השני של התמדת מלכות ב"ד זה תלוי בתנאי אם תלך לפני וכו' בתם לב הוא שיהיה המעשה בתמימות בלי פניות חצוניות וביושר באמונות ודעות, עד שעי"כ תלך לפני לעשות ככל אשר צויתיך במצות עשה וחוקי ומשפטי תשמור במצות לא תעשה, שהשמירה הוא בשב ואל תעשה: