רָעָ֞ב כִּֽי־יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּֽי־יִֽ֠הְיֶ֠ה שִׁדָּפ֨וֹן יֵרָק֜וֹן אַרְבֶּ֤ה חָסִיל֙ כִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה כִּ֧י יָֽצַר־ל֛וֹ אֹיְב֖וֹ בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כׇּל־נֶ֖גַע כׇּֽל־מַחֲלָֽה׃

יֵרָקוֹן. שֶׁהַתְּבוּאָה אֵינָהּ עוֹלָה בַּקָּנֶה לַעֲשׂוֹת שִׁבֹּלֶת.

כַּפְנָא אֲרֵי יְהֵי בְאַרְעָא מוֹתָא אֲרֵי יְהֵי שִׁדָפוֹנָא יַרְקָנָא גוֹבָא שְׁמוֹטָא אֲרֵי יְהֵי אֲרֵי יְעִיקוּן לֵיהּ בַּעֲלֵי דְבָבֵיהוֹן בְּאַרְעָא קִירְוֵיהוֹן כָּל מַכְתַּשׁ כָּל מְרָע:

רעב כי יהיה. מסבות אחרות, לא מעצירת המטר:

שדפון וכו׳. והרעב מוכן לבוא:

כי יצר לו אויבו. כשיבוא אויבו לצור עליו בארצו ובשעריו:

כל נגע. או כל מיני נגע ומחלה אשר יבוא בו:

שדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול:

ירקון. היא הכספת פני התבואה, ונהפך לירקון:

חסיל. מין ארבה:

יצר. מלשון מצור:

מחלה. מלשון חולי:

רעב כי יהיה, עתה הוסיף עוד שאלה כוללת שיענה ה' על כל מיני תפלות ועל כל מיני הצרכים בין הנוגע להכלל בין הנוגע להפרטים, וחשב רעב, דבר, שדפון, ירקון, ארבה, חסיל, חרב, והם ארבעה שפטים הרעים שחשב יחזקאל (סי' י"ד) חרב רעב חיה רעה דבר, שהם הכוללים כל מיני הרעות הנמצאים בעולם, והם אבות לכולם, שסבת הרעות יהיו או ע"י הטבע הכוללת וזה רעב או על ידי הטבע של האדם עצמו שנשתנה לרוע וזה דבר או ע"י בעלי רצון וזה חיה רעה, או על ידי בעלי בחירה וזה חרב, וכמ"ש מזי רעב, ולחומי רשף, שן בהמות, מחוץ תשכל חרב, וכן סדרם בתוכחה של תו"כ כמ"ש המבארים שמה, ונגד חיה רעה אמר ארבה חסיל ונגד חרב אמר כי יצר לו אויבו ואחר שחשב ארבעה אבות נזיקין הוסיף כל נגע כל מחלה כל נגע כולל כל התולדות המתיחסות לג' שפטים רעב דבר חרב, וכל מחלה כולל כל תולדות שתחת סוג דבר, ואחר שחשב כל מיני הרעות. הוסיף:

רעב כי יהיה בארץ. ר"ל בסבת שטף מטר או ברד או בסבת הרוחות או בסבת חום השמש בשבלים אחר המטר שהם ענינים מצד הטבע, והנה מה שיהיה בסבת העצר המטר כבר נזכר:

דבר כי יהיה שדפון ירקון. ר"ל כי יהיה דבר בהתחדש חליי השדפון או הירקון או מה שידמה להם:

ארבה חסיל כי יהיה. ויהיה ג"כ רעה בסבתם מפני אכילת' התבואות והשחתתם אותם:

כי יצר לו אויבו בארץ שעריו. ר"ל שיבנה מצור סביב העיירו' באופן שלא יוכל איש לצאת השדה לקחת התבואות או לעבוד האדמה והנה יתחדש שם רעב בסבת זה:

כל נגע כל מחלה. ר"ל כל מכה וכל חלי וכל צורך שתצטרך התפלה והתחנה עליו אשר תהיה לאיש מה מישראל הנגע והמחלה או הצורך האחר אי זה שיהיה שתהיה תפלה ותחנה עליו לפי שידע איש ואיש מהם חולי לבו אשר הוא צריך עליו להתחנן לפניך, והנה הרצון באמרו אשר תהיה לכל האדם לעמך ישראל אשר תהיה לכל אחד מאישי האדם אשר לעמך ישראל כי מהנכרי לא התפלל עתה שלמה: