מְלָכִים א׳ ח׳ · א׳

נְשִׂיאֵי הָאָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. שֶׁל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

מֵעִיר דָּוִד. שֶׁנְּתָנוֹ שָׁם דָּוִד כְּשֶׁהֱבִיאוֹ מִבֵּית עוֹבֵד אֱדוֹם.

בְּכֵן כְּנַשׁ שְׁלֹמֹה יַת סָבֵי יִשְׂרָאֵל וְיַת כָּל רֵישֵׁי שִׁבְטַיָא רַבְרְבֵי אַבְהָתָא דִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְוַת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה לִירוּשְׁלֵם לְאַסָקָא יַת אֲרוֹן קְיָמָא דַייָ מִקַרְתָּא דְדָוִד הִיא צִיוֹן:

אז. כאשר נשלם כל מלאכת הבנין:

נשיאי האבות. הנשיאים לכל בתי האבות של בני ישראל, והם הם ראשי המטות שזכר, ולתוספת ביאור כפל:

אז יקהל הנה לקדש העזרה היה צריך ב"ד של שבעים ואחד כמבואר בסנהדרין ולכן קבץ כל זקני ישראל שהם הסנהדרין, וגם קבץ כל ראשי האבות שהם הנשיאים לכבוד המלך ולכבוד הארון, וז"ש אל המלך שלמה להעלות ארון ברית ה':

והנה ספר שכבר הקהיל שלמה אליו את זקני ישראל והם השופטים והחכמים ואת כל ראשי המטות והם הנשיאים להעלות ארון ברית ה' מעיר דוד ולהביאו בקדש הקדשים, וזכר שכבר היה זה בירח האיתנים והוא חדש תשרי בחג הסוכות ואחשוב שקראו ירח האיתנים כי בו המועדים היותר חזקים והיותר מיישרים אל השלמות לפי מה שבארנו בבאורנו לדברי התורה ובפרשת פנחס בארנו רוב זה הענין: