מְלָכִים א׳ ז׳ · נ״א

אֶת קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר מִכֶּסֶף וְזָהָב שֶׁהִקְדִּישׁ אָבִיו. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: שֶׁלֹּא רָצָה שְׁלֹמֹה לָתֵת מֵאוֹתוֹ הֶקְדֵּשׁ לְבִנְיַן הַבַּיִת. וְשָׁמַעְתִּי מֵחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ אוֹמְרִין: לְפִי שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁסּוֹפוֹ לֵחָרֵב, שֶׁלֹּא יִהְיוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אוֹמְרִים, קָשָׁה יִרְאָתָם, שֶׁלָּקְחוּ נִקְמָתָם מִן הַבַּיִת, שֶׁנִּבְנָה מִן גְּזֵלוֹת וַחֲבָלוֹת שֶׁגָּזַל מֵהֶם דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: כָּךְ אָמַר שְׁלֹמֹה, רָעָב הָיָה בִּימֵי אָבִיו שָׁלשׁ שָׁנִים, שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, וְהָיָה לוֹ לְבַזְבֵּז הַהֶקְדֵּשׁוֹת הַלָּלוּ, לְהַחֲיוֹת בָּהֶן עֲנִיֵּי יִשְׂרָאֵל.

וּשְׁלִימַת כָּל עִבִידְתָּא דַעֲבַד שְׁלֹמֹה מַלְכָּא בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְאַיְתֵי שְׁלֹמֹה יַת קוּדְשֵׁי דָוִד אֲבוּהִי יַת כַּסְפָּא וְיַת דַהֲבָא וְיַת מָנַיָא יְהַב בְּאוֹצְרַיָא בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי:

את קדשי. מה שהקדיש דוד אביו וכו׳, כי כל הבנין וכליו עשה שלמה משלו, ממה שקבץ הוא [לבד כלי נחושת, עשה ממה שלקח אביו מערי הדדעזר, כמו שנאמר בדברי הימים א יח]:

נתן. כמו ונתן, רוצה לומר: שהביא קדשי אביו, ונתן אותם באוצרות העשויות בבית ה׳:

ותשלם ועי"כ ויבא את קדשי דוד אביו כי לא נצרך להם:

ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית ה'. למדנו מזה המקום כי שלמה עשה משלו את הבית הגדול הזה ואולם הקדשו' דוד אביו שם באוצרות בית ה' וידמה שלזאת הסבה לא התחיל לבנין הבית תכף מלכו כי בשנה הרביעית החל הבנין כמו שקדס והיה זה כן כדי שיבנהו משלו לא מאוצרות דוד אביו אשר הקדיש אותם לה' וכאילו היה זה מכוון מהש"י כמו שלא רצה שיבנהו דוד כי דמים רבים שפך כן לא הסכים שיבנה מאשר אסף דוד משלל הגוים במלחמה אך שלמה שהיה איש שלום והיה מה שקבץ מהממון מקובץ עם השלום בו בחר השם ית' לבנותו במה שקבץ מהממון עם השלום: