מְלָכִים א׳ ז׳ · מ״ה

וְיַת דוּדַיָא וְיַת מַגְרוֹפְיָתָא וְיַת מִזְרְקַיָא וְיַת כָּל מָנַיָא הָאִלֵין כְּעוֹבַד מָנֵי מַשְׁכְּנָא דַעֲבַד מֹשֶׁה כֵּן עֲבַד חִירָם לְמַלְכָּא שְׁלֹמֹה בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ נְחָשׁ טָב:

בית ה׳. לצורך בית ה׳:

נחשת ממרט. היו מנחושת צרוף ומזוקק:

הסירות. הם הכיורות שזכר, וכן (שם יד כ) והיו הסירות בבית ה׳:

ממורט. צחה ובהירה, כמו (יחזקאל כא יד) הוחדה וגם מורטה:

ואת הסירות שהם הכירות הנזכר למעלה פסוק מ' אשר עשה חירם ר"ל חירם הראשון אביו של חירם זה ובד"ה מפורש אשר עשה חירם אביו, ואלה היו נחושת ממורט שהיה יקר מאד, ומלאכה זו היה יודע חירם הראשון לבד כמ"ש בדה"ב (ב' י"ג) שהיה יודע לעשות בזהב ובכסף וכו', אבל השני לא ידע רק בנחושת פשוט לא למרקו שיהיה נחושת קלל, ובד"ה כתוב נחושת מרוק:

ואת היעים. הם מגרפו' של נחושת לדשן בהם המזבח:

ואת המזרקות. הם כלים יקבלו בהם הדם להזות על המזבח:

ואת כל הכלים האלה. קרי וכתיב הכלים האהל והנה תרגם יונתן לפי הכתב שאלו הכלים היו נעשים כצורה שעשאם משה באהל ומזה אמרו ואת כל הכלים האהל כאילו אמר את כל הכלים כלי האהל וכמוהו רכים בלשוננו:

נחשת ממורט. ר"ל צרוף ונקי מכל סיג: