מְלָכִים א׳ ז׳ · י״ד

בֶּן־אִשָּׁה֩ אַלְמָנָ֨ה ה֜וּא מִמַּטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֗י וְאָבִ֣יו אִישׁ־צֹרִי֮ חֹרֵ֣שׁ נְחֹ֒שֶׁת֒ וַ֠יִּמָּלֵ֠א אֶת־הַחׇכְמָ֤ה וְאֶת־הַתְּבוּנָה֙ וְאֶת־הַדַּ֔עַת לַעֲשׂ֥וֹת כׇּל־מְלָאכָ֖ה בַּנְּחֹ֑שֶׁת וַיָּבוֹא֙ אֶל־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֔ה וַיַּ֖עַשׂ אֶת־כׇּל־מְלַאכְתּֽוֹ׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

חֹרֵשׁ. אָמָּן.

וַיִּמָּלֵא אֶת הַחָכְמָה וְאֶת הַתְּבוּנָה וְאֶת הַדַּעַת. שְׁלשָׁה כְּלֵי אָמָּנוּת שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה, בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, בִּשְׁלָשְׁתָּן נִבְנָה הַבַּיִת.

מקור: ספריא · CC BY

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

בַּר אִתְּתָא אַרְמַלְתָּא הוּא מִשִׁבְטָא דְבֵית נַפְתָּלִי וַאֲבוּהִי גְבַר צוֹרִי אוּמַן בְּעוֹבָדָא דִנְחָשָׁא וְאִתְמְלֵי יַת חוּכְמְתָא וְיַת סוּכְלְתָנָא וְיַת דַעְתָּא לְמֶעְבַד כָּל עֲבִידָא בִּנְחָשָׁא וַאֲתָא לְוַת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וַעֲבַד יַת כָּל עֲבִדְתֵּיהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ממטה נפתלי. אביו היה מבני נפתלי, ואמו היתה מבנות דן כמו שנאמר בד״ה (ב ב יג):

איש צורי. התגורר זמן רב בצור:

חורש נחושת. על אביו הוא חוזר:

וימלא. רצה לומר: ולזה היה חירם בנו ממולא בחכמת מלאכת הנחושת, כי למד מאביו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

חורש. אומן:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות: פה אמר שהיה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי ובד"ה אמר שהיה בן אשה מבנות דן, ומ"ש המפרשים שאביו היה ממטה נפתלי, הלא בד"ה אמר שאביו היה איש צורי, בד"ה אמר שחירם מלך צור שלחו וששלחו בתחלת הבנין, ושהיה יודע לעשות בזהב ובכסף, ופה אמר ששלמה שלח אחריו ושהיה זה בגמר הבנין ושלא ידע לעשות רק בנחושת, ובד"ה אמר ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו משמע ששנים היו אב ובנו:

בן אשה אלמנה ממטה נפתלי פי' מצד אביו היה ממטה נפתלי, כי אמו היתה מבנות דן כמ"ש בד"ה ומ"ש ואביו איש צורי פי' שהיה דר בצור כן פירשו המפ', ולי נראה שמ"ש בד"ה ששלח מלך חירם בכתב אל שלמה ועתה שלחתי לך איש חכם בן אשה מן בנות דן ואביו איש צורי יודע לעשות בזהב ובכסף כו', זה היה אביו של חירם זה והיה שמו ג"כ חירם, והוא נשלח מאת מלך צור בתחלת הבנין, והוא היה יודע לעשות גם בזהב ובכסף כמבואר שם ועשה כל מלאכת טיח הבתים בזהב ומלאכת הכסף, והוא היה בן אשה מבנות דן, ומצד אביו היה מבני צור ואחר שבע שנים מת, ושלח שלמה אחר בנו, ועז"א וישלח שלמה ויקח את חירם מצור, כי הראשון בא אליו בפקודת מלך צור, והשני בא ע"ש ששלח שלמה אחריו, והוא היה בן אשה אלמנה ממטה נפתלי, והיתה אלמנה כי מת חירם בעלה, וזה השני היה רק חורש נחושת לבד, ועשה רק מלאכת הנחושת, ובזה תבין מ"ש בד"ה ב' (ג' ט"ז) ואת הסירות ואת היעים עשה חירם אביו למלך שלמה וכו' כי זה היה מלאכת האב, וכן במלכים דייק לאמר ויעש חירם את היעים, שם הוסיף חירם ובכלם אמר ויעש, כי זה היה חירם הראשון:

מקור: ספריא · נחלת הכלל