בַּשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ית יֻסַּ֖ד בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה בְּיֶ֖רַח זִֽו׃

בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִת. לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

יֻסַּד בֵּית ה'. הוּחַל יְסוֹדוֹ.

וּבְשַׁתָּא רְבִיעִיתָא שָׁרֵי לְאִשְׁתַּכְלָלָא בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ בְּיֶרַח זִיו נִצָנַיָא:

בשנה הרביעית. למלכות שלמה:

יוסד. הונח היסוד:

בירח. בחודש:

בשנה הרביעית כבר אמר זה בתחלת הסימן, רק שבא לאמור שההתחלה היתה בשנה הרביעית בחדש זיו והגמר בשנה הי"א בירח בול, אם להודיע שעסק בבנינו שבע שנים והיו ז' שנים וז' חדשים (ולפי דעתי ז' שנים עסק בבנין וז' חדשים עסק בטיח הזהב שהיה אחר גמר הבנין, ומודיע שנשמר בזה מספר השבועי שהוא קדש, בין בשנים בין בחדשים) ואם להודיע שהיה היסוד בירח זיו והגמר בירח בול הפך הטבע שבירח בול הוא הזריעה ובירח זיו הוא הלידה שאז הכל מלא וגדוש ואז נגמר בנין הטבע, כי הטבע והענין האלהי יתחיל האחד עת השני יעמד מלדת, וכמ"ש בזה במקום אחר: