וְכִלְכְּלוּ֩ הַנִּצָּבִ֨ים הָאֵ֜לֶּה אֶת־הַמֶּ֣לֶךְ שְׁלֹמֹ֗ה וְאֵ֧ת כׇּל־הַקָּרֵ֛ב אֶל־שֻׁלְחַ֥ן הַמֶּלֶךְ־שְׁלֹמֹ֖ה אִ֣ישׁ חׇדְשׁ֑וֹ לֹ֥א יְעַדְּר֖וּ דָּבָֽר׃

לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. אֲפִלּוּ שֶׁל יְמוֹת הַחַמָּה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.

וּמְסוֹבְרִין אִסְטַרְטִיגַיָא הָאִלֵין יַת מַלְכָּא שְׁלֹמֹה וְיַת כָּל דְקָרִיב לְפָתוֹרָא דְמַלְכָּא שְׁלֹמֹה גְבַר יַרְחֵיהּ לָא מְעַכְּבִין מִדָעַם:

ואת כל הקרב. הם הבאים אליו מארצות העובדי כוכבים:

לא יעדרו דבר. מכל הדברים הצריך להם:

יעדרו. יחסרו, כמו (שם מ כו) איש לא נעדר:

(ז-ח) וכלכלו הנצבים, עתה גומר דבריו שע"י הנציבים אשר הכין השיג כל הצריך לו, בין אל שולחן המלך בין מה שצריך לצורך הסוסים, וגם הביאו כל הצריך עד המקום אשר יהיה שם:

לא יעדרו דבר. הוא מענין איש לא נעדר: