וַיְהִ֣י לִשְׁלֹמֹ֗ה אַרְבָּעִ֥ים אֶ֛לֶף אֻֽרְוֺ֥ת סוּסִ֖ים לְמֶרְכָּב֑וֹ וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִֽׁים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים הוּא אוֹמֵר: אַרְבַּעַת אֲלָפִים, פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ אַרְבָּעִים אֶלֶף אֻרְווֹת הָיוּ, וּבְכָל אַחַת אַרְבַּע אֶלֶף אִצְטַבְּלָאוֹת. אוֹ אַרְבַּעַת אֲלָפִים אֻרְווֹת, וּבְכָל אַחַת אַרְבָּעִים אֶלֶף אִצְטַבְּלָאוֹת.
וַהֲווֹ לִשְׁלֹמֹה אַרְבְּעִין אַלְפִין אֻרְוַת סוּסַוָן לִרְתִיכוֹהִי וּתְרֵי עֲסַר אַלְפִין פָּרָשִׁין:
ארבעים אלף. ובדברי הימים (ב ט כה) נאמר ארבעת אלפים, ויתכן כי שם מנה הארות, וכאן מנה הסוסים, וכאלו אמר שהיו לו ארבעים אלף סוסים למרכבו בארותו, והנה היו עשרה בכל אחת:
למרכבו. פעם רכב באלו, פעם באלו:
ארות. אבוס בעליו (ישעיהו א ג), תרגומו: אורויא דמרוהי:
פרשים. הם הרגילים מאד ברכיבה:
ויהי לשלמה ר"ל ולתכלית זה היו לו ארבעים אלף ארות סוסים, ובד"ה כתוב ארבעת אלף, שם חשב מה שהיה לו לצורך תשמישו כמ"ש וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלים כי שם חשב כבוד עשרו, ופה חשב מה שהיה לו לצורך החיל להיות נכון ליום קרב ומלחמה:
ויהי לשלמה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבו. הנה ארות הם אבוסים יאכלו שם הסוסי' והנה מצאנו בדברי הימים תמורת זה ארבעת אלפים ארות סוסים ומרכבות וידמה ששם מנה האבוסים ובזה המקום מנה הסוסים והרצון בו שהיו לו ארבעים אלף סוסים למרכבו בארוות והנה היו עשרה סוסי' בכל אבוס ולפי שאמר אחר זה לסוסים ולרכש ידענו כי הרכש הוא מין אחד ממיני הסוסים ואחשוב שהם היותר קלי המרוץ והם אשר ירכבו בהם במלחמה או ירצה בזה ארבעים אלף ארוות סוסים למרכבו אך לא היו בהם כי אם ארבעת אלפים אורוות שהיו בהם סוסים ומרכבות:
