רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11חֲלִיפוֹת. כְּמוֹ שֶׁמְּסַיֵּם וְאוֹמֵר: חֹדֶשׁ יִהְיוּ בַלְּבָנוֹן, כְּשֶׁהָיוּ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בְּתִשְׁרֵי בַּלְּבָנוֹן, וְהָעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ בְּבֵיתוֹ, בְּמַרְחֶשְׁוָן מִתְחַלְּפִים עֲשֶׂרֶת הָאֲלָפִים הַשְּׁנִיִּים וְיוֹצְאִים לִלְבָנוֹן, וְאֵלּוּ חוֹזְרִים לְבֵיתָם, וּבְכִסְלֵו יוֹצְאִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים הַשְּׁלִישִׁים וְיוֹצְאִים לִלְבָנוֹן, וְאֵלּוּ חוֹזְרִים לְבֵיתָם, וּבְטֵבֵת יוֹצְאִים הָרִאשׁוֹנִים וְחוֹזְרִים לִלְבָנוֹן, וְכֵן חוֹזְרִים חָלִילָה, נִמְצְאוּ כָּל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים שֶׁבָּהֶם, חֹדֶשׁ בַּלְּבָנוֹן, וּשְׁנֵי חֳדָשִׁים בְּבֵיתָם.
עַל הַמַּס. לִגְבּוֹתוֹ.
