רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עַל הַנִּצָּבִים. שְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים הָיוּ, לְכַלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ.
וַעֲזַרְיָ֥הוּ בֶן־נָתָ֖ן עַל־הַנִּצָּבִ֑ים {ס} וְזָב֧וּד בֶּן־נָתָ֛ן כֹּהֵ֖ן רֵעֶ֥ה הַמֶּֽלֶךְ׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עַל הַנִּצָּבִים. שְׁנֵים עָשָׂר נְצִיבִים הָיוּ, לְכַלְכֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ.
וַעֲזַרְיָהוּ בַר נָתָן מְמַנָא עַל אִסְטַרְטִיגַיָא וְזָבוּד בַּר נָתָן רַבָּא שׁוֹשְׁבִינָא דְמַלְכָּא:
על הנצבים. היה ממונה על שנים עשר נציבים האמורים בענין, אשר הועמדו לכלכל את המלך כל אחד בחדשו:
רעה המלך. ישב עמו בתמידות, להשתעשע עמו:
הנצבים. הממונים, כמו (שמואל א יג ג) נציב פלשתים:
על הנצבים. כמו הנציבים והרצון בו השרים: