מְלָכִים א׳ כ״ב · ל״ה

מַעֳמָד בַּמֶּרְכָּבָה. מִתְחַזֵּק וְעוֹמֵד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּירוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַכָּתוֹ וְיִבְרְחוּ, וּתְחִלַּת נְפִילָה נִיסָה.

וּסְלִיקוּ עָבְדֵי קְרָבָא בְּיוֹמָא הַהוּא וּמַלְכָּא הֲוָה מַתְקֵיף וְקָאִים בִּרְתִיכָא לִקֳבֵיל אֱנַשׁ אֲרָם וּמִית בְּרַמְשָׁא וְאִתְרִיק דְמָא דִמְחָתָא לְגוֹ רְתִיכָא:

ותעלה המלחמה. עלתה למעלה, כי נתחזקו מערכה מול מערכה:

היה מעמד. בהיותו חוץ למחנה, היה מתחזק לעמוד במרכבה מול ארם, שלא ירגישו בו אנשיו וימס לבבם:

חיק הרכב. רוצה לומר: אמצעית מקום העמוק שבו:

ותעלה שעורו ותעלה המלחמה ביום ההוא נכח ארם (שעלתה המלחמה ביניהם) והמלך היה מעמד במרכבה, ורי"א פי' שהמלחמה עלתה עד למעלה כי היה יד ישראל תקיפה ועולה במלחמה ולא ידעו מהכאת אחאב עד שמת ואז ויעבור הרינה:

ותעלה המלחמה. ר"ל שכבר חזקה והתגברה מאד:

ויצק דם המכה אל חיק הרכב. ר"ל שמרוב שפיכת דמו נגר וירד אל חיק הרכב אשר היה רוכב עליו: