וְהִנֵּ֣ה עִ֠מְּךָ֠ שִֽׁמְעִ֨י בֶן־גֵּרָ֥א בֶֽן־הַיְמִינִי֮ מִבַּחֻרִים֒ וְה֤וּא קִֽלְלַ֙נִי֙ קְלָלָ֣ה נִמְרֶ֔צֶת בְּי֖וֹם לֶכְתִּ֣י מַחֲנָ֑יִם וְהֽוּא־יָרַ֤ד לִקְרָאתִי֙ הַיַּרְדֵּ֔ן וָאֶשָּׁ֨בַֽע ל֤וֹ בַֽיהֹוָה֙ לֵאמֹ֔ר אִם־אֲמִֽיתְךָ֖ בֶּחָֽרֶב׃

קְלָלָה נִמְרֶצֶת. מְפֹרֶשֶׁת, כְּמוֹ: מַה יַּמְרִיצְךָ; (שם ו כה): וּמַה נִּמְרְצוּ, כְּמוֹ מַה נִּמְלְצוּ.

וְהָא עִמָךְ שִׁמְעִי בַר גֵרָא בַּר מִשֵׁבֶט בִּנְיָמִין מֵעוּלֵימַת וְהוּא לְוָטַנִי לְוָטָן מְרִירַן בְּיוֹמָא דַאֲזַלִית לְמַחֲנָיִם וְהוּא נְחַת לָקֳדָמוּתִי לְיַרְדְנָא וְקַיְמִית לֵיהּ בְּמֵימְרָא דַייָ לְמֵימָר דְלָא אֶקְטְלִינָךְ בְּחַרְבָּא:

עמך. ורצה לומר: אוהבך היושב עמך בתמידות ורבותינו ז״ל אמרו שהיה מלמדו תורה:

ביום לכתי מחנים. כי כשברח מפני אבשלום, הלך עד מחנים, וישב בה עד חזרתו לירושלים:

והוא ירד. לפייס אותי, ונשבעתי לו אז לבל אמיתו, ולזה לא אוכל בעצמי לקחת נקמתי ממנו:

קללני. מלשון קלות ובזיון:

נמרצת. חזקה, כמו (מיכה ב י) וחבל נמרץ:

והנה עמך פי' מהרי"א שא"ל הנה שמעי עמך מאנשי עצתך כי היה רבו של שלמה, (וגם מ"ש (א ח) ושמעי ורעי לא היו עם אדוניהו הוא שמעי בן גרא) דע שראוי שתרחיקהו כי איש רע מעללים הוא, א. שקללני, ב. שירד לקראתי הירדן ובזה הכריחני להשבע לו כמ"ש ואני באתי היום ראשון לכל בית יוסף, שבזה די עזות וקצף:

והנה עמך שמעי בן גרא. אמר זה כי הוא היה עמו בהמשחו כאמרו ושמעי ורעי הגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו וידמה ג"כ שנשאר עמו לעבודתו כי היה יושב בירושלם כמו שתמצא שנזכר במה שאחר זה:

והוא קללני קללה נמרצת. חזק' וקשה וזה מבואר מדבריו לו בעת ברחו מפני אבשלום: