מְלָכִים א׳ י״ח · ל׳

וַיְרַפֵּא אֶת מִזְבַּח ה' הֶהָרוּס. בָּנָה מִזְבֵּחַ, וְהִזְכִּיר לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מִזְבַּח ה' עוֹלֶה עַל לִבָּם וְשָׁגוּר בְּפִיהֶם, שֶׁהָיָה הָרוּס וְנִפְגָּר וּבָטֵל שְׁמוֹ וְהַזְכָּרָתוֹ מִפִּי כָּל עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, כָּךְ שָׁמַעְתִּי פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ שָׁמַעְתִּי, שֶׁשָּׁאוּל בָּנָה מִזְבֵּחַ בְּהַר הַכַּרְמֶל, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: בָּא שָׁאוּל הַכַּרְמֶלָה וְהִנֵּה מַצִּיב לוֹ יָד, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: וַיַּצֵּב שָׁם מִזְבֵּחַ, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָרְסוּ כָּל הַמִּזְבְּחוֹת וְהַבָּמוֹת שֶׁבְּאַרְצָם שֶׁנַּעֲשָׂה לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּבָנָה אֵלִיָּהוּ מִזְבֵּחַ זֶה שֶׁל שָׁאוּל, שֶׁהָיָה הָרוּס.

וַאֲמַר אֵלִיָהוּ לְכָל עַמָא אִתְקְרִיבוּ לְוָתִי וּקְרִיבוּ כָל עַמָא לְוָתֵיהּ וּבְנָא יַת מַדְבְּחָא דַייָ דַהֲוָה מְפַגָר:

גשו אלי. לראות שאין הערמה בדבר:

וירפא. בא על דרך השאלה, לומר לשון רפואה על תיקון בנין הנהרס, וכן נאמר (נחמיה ד א) כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים. וארוכה גם היא מענין רפואה [ואמרו רבותינו ז״ל שהמזבח הזה בנה שאול, ונהרס ע״י עובדי הבעל]:

ההרוס. ענין שבירה ונתיצה:

(ל-לא) השאלות: מאין נמצא שם מזבח הרוס, למה אמר אשר אמר ה' אליו ישראל יהיה שמך:

ויאמר הנה נתברר להם כי אין ממש בבעל, ועתה אמר שיגשו אליו, וירפא כבר כתבתי כי אליהו עשה מזבח ה' תיכף ונביאי הבעל הרסוהו ועתה רפא אותו להשיבו לאיתנו: