וְיִתְּנוּ־לָ֜נוּ שְׁנַ֣יִם פָּרִ֗ים וְיִבְחֲר֣וּ לָהֶם֩ הַפָּ֨ר הָאֶחָ֜ד וִינַתְּחֻ֗הוּ וְיָשִׂ֙ימוּ֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֣א יָשִׂ֑ימוּ וַאֲנִ֞י אֶעֱשֶׂ֣ה ׀ אֶת־הַפָּ֣ר הָאֶחָ֗ד וְנָֽתַתִּי֙ עַל־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֵ֖שׁ לֹ֥א אָשִֽׂים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְיִתְיַהֲבוּן לָנָא תְּרֵין תּוֹרִין וְיִבְחֲרוּן לְהוֹן תּוֹרָא חַד וִיהַדְמוּנֵיהּ וִישַׁווּן עַל אָעַיָא וְאֶשְׁתָּא לָא יְשַׁווּן וַאֲנָא אַעְבֵּיר יַת תּוֹרָא חַד וְאֶתֵּן עַל אָעַיָא וְאֶשְׁתָּא לָא אֲשַׁוֵי:
וינתחוהו. יחתכוהו לאברים, כמו (ויקרא א ו) ונתח אותה:
ויתנו מצד הקרבן, בל יחשבו שאני בחרתי קרבן שיש בו איזה יתרון יתנו לנו שנים פרים (הגם שיהיו שנים בלתי שוים) ויבחרו להם את המובחר, ג. י"ל מעלה מצד רב העובדים והמתעסקים, וז"ש וינתחוהו וישימו שיהיו המתעסקים רבים, ואצלי יהיו שני חסרונות, א. שאני אעשה הפר האחד הנשאר הגרוע ב. שאני לבדי:
