מְלָכִים א׳ ט״ז · כ״ג

בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וְאַחַת שָׁנָה לְאָסָא וְגוֹ' מָלַךְ עָמְרִי. מַלְכוּת שְׁלֵמָה, וַחֲמֵשׁ שָׁנִים הָיְתָה מַחֲלֻקְתּוֹ שֶׁל תִּבְנִי, מֵעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע לְאָסָא, עַד שְׁלשִׁים וְאַחַת.

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה. סַךְ הַכֹּל, חָמֵשׁ בַּמַּחֲלֹקֶת וְשֶׁבַע בְּמַלְכוּת שְׁלֵמָה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְּמַלְכוּת שְׁלֵמָה, שֶׁהֲרֵי אַחְאָב בְּנוֹ מָלַךְ בִּשְׁנַת שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה לְאָסָא.

בְּתִרְצָה מָלַךְ שֵׁשׁ שָׁנִים. עַד שֶׁלֹּא בָּנָה אֶת שׁוֹמְרוֹן.

בִּשְׁנַת תְּלָתִין וַחֲדָא שְׁנִין לְמַלְכָא אָסָא מֶלֶךְ שִׁבְטָא דְבֵית יְהוּדָה מְלַךְ עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל תַּרְתָּא עַסְרֵי שְׁנִין בְּתִרְצָה מְלַךְ שִׁית שְׁנִין:

שלשים ואחת. אף כי זמרי הלא מלך בכ״ז לאסא, והומת אחר שבעה ימים, ומיד מלך עמרי, אבל לפי שחצי העם היו אחרי תבני, לא היתה מלכות עמרי מלכות שלימה, עד כי הומת תבני בשנת ל״א לאסא, כי אז מלך על כל ישראל:

שתים עשרה שנה. ומקוטעות היו וחושב מעת שהומלך מהעם אשר במחנה, ומלך אם כן חמש שנים עם תבני כאחת, ושבע שנים אחר שמת תבני, ולפי שבסוף מלך על כל ישראל, חזר לחשוב למלכותו גם אלו חמשת השנים: