מְלָכִים א׳ י״ד · ט׳

וְאַבְאֵישְׁתָּא לְמֶעְבַּד מִכֹּל דַהֲווֹ קָדָמָךְ וַאֲזַלְתָּא וַעֲבַדְתָּא לָךְ טַעֲוַת עַמְמַיָא וּמַתְּכָן לְאַרְגָזָא קָדָמַי וּפוּלְחָנִי אַרְחֵיקְתָּא מִקָבֵיל עֵינָךְ:

מכל אשר היו לפניך. רמז בזה לשלמה ולרחבעם:

אחרי גוך. כהמשליך דבר מה לאחוריו, לבל יראהו:

ומסכות. עבודות זרות העשויים בהתכת המתכת, וכן (שמות לד וז) אלהי מסכה:

גוך. גופך, כמו (משלי כו ג) ושבט לגו כסילים:

ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ר"ל משלמה שלקחתי המלוכה ממנו בעבור חטאו כי הוא בנה במות בעבור נשיו ואתה ותעשה לך אלהים לעצמך, הוא לא מיחה בנשיו מתוך שאהב אותן ואתה לא עשית זאת מאהבת נשים רק להכעיסני, שלמה לא עזב את ה' ועבודתו ואתה אותי השלכת אחרי גוך:

ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך. זה לאות כי לא חטא שלמה כי אם על שהעלים עיניו מנשותיו שעשו אלהים אחרים כי אם עשה שלמה זה לא יצדק מה שאמר הנביא בזה המקו':

ואותי השלכת אחרי גוך. ר"ל שהשלכת אותי לאחוריך לבלתי פנות אל דבר ממצותי: