מְלָכִים א׳ י״ד · ט״ז

וְיִתֵּ֖ן אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרׇבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וְיִמְסַר יַת יִשְׂרָאֵל בְּדִיל חוֹבֵי יָרָבְעָם דְחַב וּדְחַיֵיב יַת יִשְׂרָאֵל:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ויתן את ישראל. לדבר העונש הנזכר:

אשר חטא. הוא עצמו:

ואשר וגו׳. בעשות להם עגלי הזהב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

בגלל. בעבור, כמו (בראשית לט ה) בגלל יוסף:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויתן את ישראל יתן להם עונש גם בגלל חטאת ירבעם אשר חטא ואשר החטיא שהגם שהוא החטיא אותם, ע"י שהוסיפו לעשות אשרים גלו אדעתייהו דניחא להו ואינם אנוסים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל