וַיְהִ֕י הֵ֥ם יֹשְׁבִ֖ים אֶל־הַשֻּׁלְחָ֑ן {פ}וַֽיְהִי֙ דְּבַר־יְהֹוָ֔ה אֶל־הַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ׃

אֶל הַנָּבִיא. נְבִיא הַשֶּׁקֶר.

אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ. לָאִישׁ הָאֱלֹהִים, מִכָּאן אָמְרוּ: גְּדוֹלָה לְגִימָה שֶׁמַּשְׁרָה שְׁכִינָה עַל נְבִיאֵי הַבַּעַל.

וַהֲוָה עַד דְאִינוּן מְסַחֲרִין עַל פָּתוֹרָא וַהֲוָה פִתְגָם נְבוּאָה מִן קֳדָם יְיָ לִנְבִיָא דַאֲתָבֵיהּ:

אשר השיבו. הוא הנביא הזקן:

אל הנביא אשר השיבו לא הודיע זאת אל הנביא עצמו שאז לא היו יודעים למה נענש, והיו חושבים שהיה נביא שקר ושלכן אכלו האריה לכן הוכרח לדבר אל הזקן למען יספר אח"כ אמיתת הדברים: