מְלָכִים א׳ י״ב · ל״ב

וַעֲבַד יָרָבְעָם חַגָא בְּיַרְחָא תְמִינָאָה בְּחַמְשָׁא עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא כְּחַגָא דְשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְאַסֵיק עַל אֱגוֹרָא כֵּן עֲבַד בְּבֵית אֵל לְדַבְּחָא לְעֶגְלַיָא דִי עֲבַד וַאֲקֵים בְּבֵית אֵל יַת כּוּמָרֵי בְמָתָא דִי עֲבַד:

כחג אשר ביהודה. לעשות בו כמצות חג הסכות הנעשה ביהודה, בט״ו לחודש השביעי:

ויעל. העלה עולות על המזבח:

כן עשה וכו׳. כמו שעשה בדן, כן עשה בבית אל:

והעמיד וכו׳. לעשות עבודת המזבח:

אשר עשה. מקצות העם:

ב. ויעש השינוי השני שעשה החג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש, באופן שידמה אל החג התוריי במה שהוא ביום חמשה עשר ויבדל ממנו במה שהוא בחדש השמיני, שדבר כזה ישים פירוד גדול בין הכתות במה שיתדמו להם במקצת כאלו גם הם שומרים מועדי ה', ומובדלים בזמן החג ובאיכות העבודה, וז"ש שמה שהיה בט"ו לחדש היה כדי שיהיה כחג אשר ביהודה שיקראוהו חג הסוכות לנאץ ולהכעיס, ג. ויעל על המזבח, מלת ויעל הוא פעל יוצא שהעלו עולות, שפרי החג הנקרבים בחג הסוכות העלו בחג הזה, כן עשה בבית אל באר שכ"ז עשה בבית אל ששם קבע העבודה לזבח לעגלים אשר עשה, שרצה שבבית אל יעבדו גם לעגל שבדן, וגם מי שנדר לעגל שבדן היה מביא לבית אל כדי שהעבודה והקרבנות יהיו במקום אחד, דוגמת ירושלים, וכן העמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה לא בדן, כדי שתהיה כלל העבודה במקום אחד:

ויעש ירבעם חג בחדש השמיני. אפשר שעשה זה כדי שלא יחלקו עליו הרוצים עבוד את ה' כי יוכלו לעלות בירוש' בחדש השביעי לעבוד את ה' כמו שנזכר בס' דברי הימים:

כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה. ר"ל כי כמו שזכר שהלכו העם לפני האחד עד דן ועשה שם בית במות ועשה כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי ועשה חג בחדש השמיני כן עשה בבית אל ג"כ בית במות והעמיד שם גם כן כהני הבמות אשר עשה מקצות העם ולפי שבית אל היה לבית יוסף הנה היה שם ירבעם בחג הזה והוא בעצמו העלה עולות על המזבח להקטיר והנה זכר זה מפני מה שיזכר אחריו מדבר איש אלהים לירבעם: