עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא־אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים׃

עיר קטנה. המפרשים הקדמונים אמרו כי זה על דרך משל ועיר קטנה גופו של אדם ואנשים בה מעט בעלי כח התולדות משרתי הנפש ומלך גדול יצה״ר והאיש המסכן הוא השכל והנכון שאינו מדבר על דרך משל כי אם כמשמעו וענינו על החכם שאין לו לחם והוא בעצמו מה לעני יודע אע״פ שלא תועילנו חכמתו בעוה״ז ע״ד הרוב גם יש פעמי׳ שתועיל חכמתו יותר ממלכות אמר עיר קטנ׳ כנגד וסבב אותה מלך גדול בעם רב ואנשי׳ בה מעט והיא במקו׳ נמוך שיוכל לבנו׳ עליה מצודי׳ וגבוהי׳ ממנה והנה אין ספק שתלכד ואין מציל:

ומלת מצודים. כמו למצד דוד מצודת ציון והמ״ם שרש:

עיר קטנה. ראיתי עיר קטנה, ודבר קל הוא לכבוש עיר קטנה הואיל ואפשר לסבבה:

ואנשים בה מעט. להלחם מול האויב הבא עליה:

ובא אליה. לכבשה:

מלך גדול. רוצה לומר בעם רב:

ובנה עליה. ממעל לה וגבוהים ממנה בנה מבצרים גדולים בקומה, למען יעלו עליהם להשליך למטה לתוך העיר אבנים וכלי משחית וכאומר בהיות כן אין ספק שתלכד העיר:

מצודים. כמו מצדות סלעים (ישעיה לג טז):