אֲשֶׁ֛ר עוֹד־בִּקְשָׁ֥ה נַפְשִׁ֖י וְלֹ֣א מָצָ֑אתִי אָדָ֞ם אֶחָ֤ד מֵאֶ֙לֶף֙ מָצָ֔אתִי וְאִשָּׁ֥ה בְכׇל־אֵ֖לֶּה לֹ֥א מָצָֽאתִי׃

אֲשֶׁר עוֹד בִּקְשָׁה נַפְשִׁי. לְבַד אֵלֶּה הָאֲמוּרִים לְמַעְלָה שֶׁבִּקַּשְׁתִּים וְלֹא מְצָאתִים, בִּקְשָׁה עוֹד נַפְשִׁי כְּשֵׁרָה בְנָשִׁים וְלֹא מָצָאתִי, כִּי כֻלָּן דַּעְתָּן קַלָּה עֲלֵיהֶן:

אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי. בְּנוֹהֵג שֶׁבָּעוֹלָם, אֶלֶף נִכְנָסִים לְמִקְרָא, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לְהַצְלִיחַ שֶׁרְאוּיִם לְמִשְׁנָה אֶלָּא מֵאָה, וְאוֹתָם מֵאָה שֶׁנִּכְנְסוּ לְמִשְׁנָה, אֵין יוֹצְאִים מֵהֶם לִגְמָרָא אֶלָּא עֲשָׂרָה, וְאוֹתָן עֲשָׂרָה שֶׁנִּכְנָסִין לִגְמָרָא, אֵין מַצְלִיחַ מֵהֶם אֶלָּא אֶחָד לְהוֹרָאָה, הֲרֵי אֶחָד מֵאֶלֶף:

וְאִשָּׁה בְכָל אֵלֶּה. אֲפִלּוּ בְאֶלֶף, לְכַךְ אַתָּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר בָּהּ:

אשר. מלת בקשה מן הבנין הכבד והחיר"ק יורה עליו ויחסר הדגש מן הקו"ף כמו שלחו באש מקדשיך וכמו התל בי שהוא מן ויהתל בהם אליהו ואין לו חבר כמוהו בכל הפעלים השלמים בלשון זכר ויחיד פי' השלמים חוץ מן אותיות הגרון וישוב בכל אלה לאלף הנזכר כי כן היה מספר נשי שלמה שבע מאות שרות ושלש מאות כמו פילגשים:

אשר עוד בקשה נפשי. אשר הרבה בקשה נפשי יותר מן הרגיל למצוא דבר מבלי העריכו אל הפכו ולא יכולתי למצוא:

אדם וגו׳. מבין אלף אנשים מצאתי אדם אחד ישר והגון אף מבלי העריכו מול הפכו, כי מפאת עצמו היה ניכר שאדם ישר הוא:

ואשה בכל אלה. אבל אשה ישרה והגונה מבלי העריכה מול הפכה לא מצאתי בכל אלה הנשים המיוחדות לי שהיו במספר אלף, שרות שבע מאות ופילגשים שלש מאות, כמו שנתבאר במקום אחר וכאומר מאד קשה למצוא דבר מבלי העריכו מול הפכו, כי אף בין אנשים לא מצאתי מבלי העריכות לבד אחד מבין אלף, ובין הנשים לא מצאתי אף אחת מאלף מבלי העריכות מול הפכה:

עוד. ענינו הרבה יותר מן הנהוג והרגיל כמו ויבך על צואריו עוד (בראשית מו כט):