בִּרְבוֹת֙ הַטּוֹבָ֔ה רַבּ֖וּ אוֹכְלֶ֑יהָ וּמַה־כִּשְׁרוֹן֙ לִבְעָלֶ֔יהָ כִּ֖י אִם־[רְא֥וּת] (ראית) עֵינָֽיו׃

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה. כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל מְטִיבִין מַעֲשֵׂיהֶם:

רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ. מַתַּן שְׂכַר הַמִּצְוֹת:

וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ. לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל הַטָּבַת מַעֲשֵׂיהֶם:

כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו. שֶׁרוֹאֶה שֶׁהֵם כְּפוּפִים לוֹ וְנַחַת רוּחַ לְפָנָיו, שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ וְכֵן לְעִנְיַן הַקָרְבָּנוֹת:

בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ. שֶׁמְבִיאִים נְדָבוֹת הַרְבֵּה רָבּוּ הַכֹּהֲנִים אוֹכְלֶיהָ:

וּמַה־כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ. לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

כִּי אִם־רְאוּת עֵינָיו. שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ:

ברבות הטובה רבו אוכליה. מפעלי הכפל והוא פעל עבר ויאמר מן הפעלים שהלמ״ד שלהם איננו שלם לשון ציווי לרבים כמו רבה צבאך וצאה:

כשרון. כמו טוב וכשר הדבר אחר שהטובה שלו יאכלוה רבים לפניו מה טוב לו בטובה רק מראה עיניו:

ברבות הטובה. בעת שהטובה מתרבה בבן אדם והצלחתו מרובה, הדרך הוא אשר רבים באים לאכול מן הטובה ההיא ונשאר אם כן חסר טובה כשהיה:

ומה כשרון לבעליה. ומהו הטובה הבאה לבעל הטובה המוצלח, רק מראה עיניו אשר ראה את הטובה ולא עוד, הואיל ולא נשאר בידו:

כשרון. מלשון כשר וטוב: