עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ {ס}

עֵת לֶאֱהֹב. "וַאֲהֵבְךָ:"

וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים":

עת לאהוב. גם האהבה גם השנאה תלויה בעת וזמן:

לאהוב. דבר מהדברים:

לשנוא. הדבר הזה בעצמו:

עת מלחמה. בעת אחת חפץ האדם וחשקו לערוך מלחמה עם שונאו, ובעת אחרת ירצה בחלופו להיות עמו בשלום: