רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עֵת לֶאֱהֹב. "וַאֲהֵבְךָ:"
וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים":
עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עֵת לֶאֱהֹב. "וַאֲהֵבְךָ:"
וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים":
עת לאהוב. גם האהבה גם השנאה תלויה בעת וזמן:
לאהוב. דבר מהדברים:
לשנוא. הדבר הזה בעצמו:
עת מלחמה. בעת אחת חפץ האדם וחשקו לערוך מלחמה עם שונאו, ובעת אחרת ירצה בחלופו להיות עמו בשלום: