קֹהֶלֶת ג׳ · ח׳

עֵ֤ת לֶֽאֱהֹב֙ וְעֵ֣ת לִשְׂנֹ֔א עֵ֥ת מִלְחָמָ֖ה וְעֵ֥ת שָׁלֽוֹם׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום. רש״י מפרש את הפסוק. אבן עזרא מסביר שגם האהבה וגם השנאה תלויות. מצודת דוד מבאר את הכוונה. הפסוק חותם את הרשימה בשני הזוגות הגדולים ביותר - רגש ומדינה - וסיומו במילה ״שלום״ אינו מקרי. הרשימה נפתחה בלידה ומוות ונחתמת בשלום, וזו אריכה מכוונת.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

עֵת לֶאֱהֹב. "וַאֲהֵבְךָ:"

וְעֵת לִשְׂנֹא. שֶׁנֶּאֱמַר, "כָּל־רָעָתָם בַּגִּלְגָּל כִּי־שָׁם שְׂנֵאתִים":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

עת לאהוב. גם האהבה גם השנאה תלויה בעת וזמן:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לאהוב. דבר מהדברים:

לשנוא. הדבר הזה בעצמו:

עת מלחמה. בעת אחת חפץ האדם וחשקו לערוך מלחמה עם שונאו, ובעת אחרת ירצה בחלופו להיות עמו בשלום:

On Your Way