אָמַ֤רְתִּֽי אֲנִי֙ בְּלִבִּ֔י עַל־דִּבְרַת֙ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם לְבָרָ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְלִרְא֕וֹת שְׁהֶם־בְּהֵמָ֥ה הֵ֖מָּה לָהֶֽם׃

אָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי. בִּרְאוֹתִי כָל־זֹאת:

עַל־דִּבְרַת בְּנֵי הָאָדָם. שֶׁאָחֲזוּ לָהֶם מִדַּת גַּאֲוָה לִנְהוֹג שְׂרָרָה וְרַבָּנוּת בִּקְטַנִּים מֵהֶם:

לְבָרָם. (סְפָרִים אֲחֵרִים: לְבָרְרָם) הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹדִיעָם שֶׁאֵין שְׂרָרוֹתָם כְּלוּם, וּלְהַרְאוֹתָם שֶׁהֵם, וְאַף הַשָּׂרִים וְהַמְּלָכִים:

בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם. כִּשְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה הֵמָּה לְעַצְמָם:

אמרתי אני. אמרתי בלבי בעבור בני האדם שבחרם האלהים מכל תולדות הארץ וראיתי שהם כמו בהמות הם לנפשם במחשבותם ומלת על דברת כמו בעבור על דברתי מלכי צדק בעבור שאתה מלך צדק ולמ"ד לברם כמו אמרי לי אחי הוא וברם על משקל ראם והוא מן ברו לכם איש וי"א כי לברם שם הפועל והיה הרי"ש ראוי להדגש ועיקרו לבררם כמו לברר וללבן וזה רחוק כי בבניין פיעל הדגוש לא ימצא העי"ן מבולע ואמר שהם בהמה וענינו כבהמה וכמוהו ועיר פרא אדם יולד אש אוכל' הוא כי שמש ומגן ואם יאמר מדקדק איך נכנס הלמ"ד על פועל עבר ואין כמוהו התשובה כי הבי"ת והלמ"ד אחי' וצירוף זה כצירוף זה ודרך אחד לכל ונמצא בהכין לו דוד וגם הוא לבדו:

על דברת. על ענין בני אדם איך יתנהגו ומה יעשו:

לברם אלהים. רוצה לומר שהם יבררו ויבחנו רוממות גדולות האלהים ולראות בבחינת השכל שהם כמו בהמה המה לעצמם, וכאומר אבל מול רוממות האלהים המה כאין:

על דברת. על ענין כמו על דבר הכסף (בראשית מג יח) ולפי שהוא דבוק אל בני האדם לזה אמר דברת כמו עזי וזמרת יה (שמות טו ב):

לברם. מלשון ברור דבר ובחינה:

לברם האלהים. ר״ל לברר אותם ה׳ יתברך רצוני שה׳ יתברך יבין אל כל מעשיהם ויברר הצדיקים מבין הרשעים וישפטם כלם ביושר וזה המשפט מיוחס לו ולזה אמר שהאלהים הוא המזומן לבררם והוא יראה מי שלא השתדל מהם בהצלחת הנפש עד שהם במדרגות הבהמות או יהיה הרצון בזה שהוא היה נבוך בענין בני האדם שהוא יראה בהם צד בררם בו האלהים מהבהמות בזה הכח השכלי וכן הענין בלמ״ד אשר במלת לראות והרצון על מה שיראה שהאנשים הם במדרגת הבהמות.