רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הָעִנְיָן. הַמִּנְהָג:
לַעֲנוֹת. לְהִתְנַהֵג:
רָאִ֣יתִי אֶת־הָֽעִנְיָ֗ן אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧ן אֱלֹהִ֛ים לִבְנֵ֥י הָאָדָ֖ם לַעֲנ֥וֹת בּֽוֹ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הָעִנְיָן. הַמִּנְהָג:
לַעֲנוֹת. לְהִתְנַהֵג:
ראתי. כאשר איתי כל עניני האדם שיתעסקו בו:
ראיתי את הענין. ראיתי את הדבר אשר מסר אלהים לבני האדם להשתמש בו ולעשות אותו בכל עת שירצה:
לענות בו. רוצה לומר כאלו מסרן בידם לענות אותם בו כי הם ישתמשו בו לעשותו בעת זולת עת, ובזה המה מעונים ומיוסרים על ידו, כי אם עשאום בזמנם יפה היה להם:
נתן. ענין מסירה:
לענות. מלשון עינוי ויסורים: