רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עִנְיָנוֹ. מִנְהָגוֹ:
גַּם־זֶה. אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם:
כִּ֧י כׇל־יָמָ֣יו מַכְאֹבִ֗ים וָכַ֙עַס֙ עִנְיָנ֔וֹ גַּם־בַּלַּ֖יְלָה לֹא־שָׁכַ֣ב לִבּ֑וֹ גַּם־זֶ֖ה הֶ֥בֶל הֽוּא׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עִנְיָנוֹ. מִנְהָגוֹ:
גַּם־זֶה. אֶחָד מִן הַהֲבָלִים הַנּוֹהֲגִים בָּעוֹלָם:
כי כל. היום שהוא בהקיץ כל עניניו בכאב נפש וכעס בעבור שלא יתכנו לו דבריו תמיד כפי מחשבתו גם בלילה לבו לא ינוח כי רוב החלומות כפי מחשבות היום:
כי כל ימיו. אשר כל ימיו מלאים ממכאובים מפגמי הזמן, ובכל עניניו ההכרחים ימצא כעס כי על פי רוב לא נעשתה כחפצו, וזה המחשב לאסוף קנינים לא שכב לבו לנוח גם בלילה, בעבור מרבית טרדות המחשבה:
גם זה. טרדות המחשבה לבדה מבלי עמל האסיפה, גם זה להבל יחשב: