רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11כִּי מֶה־הֹוֶה וְגוֹ'. כִּי מַה מּוֹתָר הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ בְעָמָל וּדְאָגָה שֶׁהוּא עָמֵל וּמֵנִיחַ לַאֲחֵרִים:
כִּ֠י מֶֽה־הֹוֶ֤ה לָֽאָדָם֙ בְּכׇל־עֲמָל֔וֹ וּבְרַעְי֖וֹן לִבּ֑וֹ שְׁה֥וּא עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
כִּי מֶה־הֹוֶה וְגוֹ'. כִּי מַה מּוֹתָר הֹוֶה לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ וְשִׁבְרוֹן לִבּוֹ בְעָמָל וּדְאָגָה שֶׁהוּא עָמֵל וּמֵנִיחַ לַאֲחֵרִים:
כי מה. יהיה לו היתרון בכל עמלו ורוב מחשבותיו כי ידוע שהעשיר בפחד ומחשבות רבות:
כי מה הוה לאדם. מה טובה בא לאדם בהעמל ושברון הלב שיש לו בו עד שיהיה נפתה לעמל תחת השמש:
הוה. מלשון הויה:
וברעיון. ובשברון: