קֹהֶלֶת ב׳ · כ׳

וְסַבּ֥וֹתִֽי אֲנִ֖י לְיַאֵ֣שׁ אֶת־לִבִּ֑י עַ֚ל כׇּל־הֶ֣עָמָ֔ל שֶׁעָמַ֖לְתִּי תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

וסבותי אני לייאש את ליבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש. רש״י מבאר את הרצף. אבן עזרא מדמה זאת לאדם המסב פניו לדרך אחרת. מצודת דוד מבאר שסבב עצמו לייאש את ליבו. הפועל ״לייאש״ מתאר בחירה מודעת להרפות, ולא ייאוש שנפל עליו. וזו הבחנה חשובה בהבנת קוהלת: הוא בוחר להפסיק לצפות.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ. שֶׁלֹּא לִיגַע וְלַעֲמֹל:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וסבותי. כאדם שהוא מסב פניו לדרך אחרת והוא ליאש הפך הדרך הראשונה ומלת ליאש מן הבנין הכבד והיה ראוי להדגש לולי היות האל״ף מן הגרון וכמוהו ונואש ממנו שאול:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

וסבותי. סבבתי עצמי ליאש את לבי, רוצה לומר שלא לחשוש בה ולשנאותה, והוא ענין מליצה:

על כל העמל. בעבור כל העמל שעמלתי תחת השמש לאסוף קנינים בהסתת לבי ועל ההבל פתני:

On Your Way