קֹהֶלֶת ב׳ · י״ח

וְשָׂנֵ֤אתִֽי אֲנִי֙ אֶת־כׇּל־עֲמָלִ֔י שֶׁאֲנִ֥י עָמֵ֖ל תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ שֶׁ֣אַנִּיחֶ֔נּוּ לָאָדָ֖ם שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽי׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש, שאניחנו לאדם שיהיה אחריי. אבן עזרא מבאר את המילה ״עמל״ בספר. מצודת דוד מבאר שהוא שונא את כל עמלו. הפסוק מוסיף סיבה חדשה לתסכול: לא רק שהאדם מת, אלא שמה שבנה עובר לאחר. וזה מוליך ישירות לשאלה בפסוק הבא, שהיא מן החדות בספר.
מבוסס על אבן עזרא, מצודת דוד · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ושנאתי. כל עמל בספר הזה ברוב יגיעת מעשה כמו אשר לא עמלת בו ויפרד ממנו מעט עמל ואין והביט אל עמל ורהבם עמל ואון וענינו ימי שנותינו ספירים יש להם תחלה וסוף וימי הממשלת והרהב רובם עמל ואון והם ימי הנעורי׳ וחיש יכרתו ויגוזו מהרה כאילו נעוף:

Wikisource

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ושנאתי. אני שונא וממאס את כל עמל שאני עמל לאסוף קנינים למען אניחם לרשת לאדם שיהיה אחרי:

On Your Way