קֹהֶלֶת י״ב · ב׳

עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זוּ פַדַּחַת, שֶׁהִיא מְאִירָה וּמַצְהֶבֶת בְּאָדָם בָּחוּר, וּכְשֶׁמַּזְקֶנֶת, הִיא מַעֲלַת מְמָטִין וְאֵין מַצְהֶבֶת:

וְהָאוֹר. זֶה הַחוֹטֶם שֶׁהוּא תוֹאַר קְלַסְתֵּר פָּנִים:

וְהַיָּרֵחַ. זוּ נְשָׁמָה שֶׁמְּאִירָה לָאָדָם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּטְּלָה הֵימֶנּוּ, אֵין לוֹ מְאוֹר הָעֵינָיִם:

וְהַכּוֹכָבִים. אֵלּוּ הַלְּסָתוֹת, רוּמָנֵי דְאַפֵּי, שֶׁקוֹרִין פומלי"ש שֶׁל לְחָיַיִם שֶׁמַּצְהִיבִים:

וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם. תָּבוֹא כְּהִיַּית הַמָּאוֹר אַחַר דִּמְעוֹת הַבֶּכִי מִכַּמָּה צָרוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו:

עד. פירוש והאור הזה אור השחר שיעלה טרם זרוח השמש ויעמוד אחר בואו שעה ושליש שעה מהשעות השוות.

ואחר שהזכיר השמש מה צורך היה לו להזכיר האור והירח והכוכבים? בעבור שימצאו נבראים כמו עופות שלא יוכלו לעוף ביום מפני להט אור השמש. והקרוב, כי זה דרך המקר' להקדים או לאחר כמו (תהלים קכא ד) הנה לא ינום ולא יישן והתנומ' יותר קלה מן השינה.

יש מפרשים ושבו העבים על הבכי. ואחרים אמרו על הלחה המתגבר' עליו. והנכון בעיני שהוא כמשמעו, כי החולה בעת מותו יחשך לו העולם, ויתראה לו כאילו העבים הסתירו האור, וכן הוא ושבו העבים להגשים אחר הגשם:

עד אשר. טרם שתחשך השמש ואור היום וגו׳, רוצה לומר טרם שתחלה ותפול למשכב, כי החולה כשיקשה עליו החולי נראה לו כאלו חשכו השמש והאור וכו׳:

ושבו העבים. יחזרו העבים לבא להחשיך האורה אחר ירידת הגשם, שהיה אז מעט אורה, רוצה לומר אחר שירווח לו מעט מן החולשה וראה האור, יחזור להחולשה ויחשך לו:

השמש והאור. ר״ל האור אשר יאיר לך הנר והאבוקה וזה יהיה בעת השיבה כי אז יחלש חוש הראות.