אִיּוֹב מ״א · כ׳

בן קשת - הוא החץ.

בן קשת. החץ לא יבריח אותו כי לא יפחד ממנה:

נהפכו לו. למולו נהפכו אבני קלע לקש ר״ל לא יזיקו לו כמו שאין הקש מזיק כאשר יקלעם על מי:

בן קשת. אמר בדרך השאלה על החץ היוצא מן הקשת כבן היוצא מן האם:

קלע. כן שם הכלי אשר יזרקו בו האבנים וכן כף הקלע (ש״א כה):

(כ-כא) לא, החץ שהוא בן הקשת, לא יבריח אותו שינוס מפניו, כי גם אבני קלע הכבדים נהפכו אצלו להיות כקש, וגם התותח שהם כדורי קלע הגדולים מאד שבם יהרסו המבצרים נחשבו לו כקש, וישחק לרעש כידון:

בן קשת. הוא החץ:

קלע. הוא כלי כמו חגורה שמשליכין בו אבנים פרונד"א בלע"ז: