אִיּוֹב מ׳ · ל״א

בשכות - כמו: לשכים בעיניכם. והטעם: התמלא עורו בשכים עד שתקחנו:

בצלצל דגים - אין לו חבר. הטעם: כדמות חוח בעצמות הדג בו יתפשו הדגים, שיקוב בו הראש.

התמלא. ואף אם תצודו וכי תכרות בסכינים את עורו להפשיטו מעליו הלא עורו קשה עד מאד ואין לחתכו בסכין:

ובצלצל. וכי תשקיע את ראשו בכלי העשוי להשקיע בו ראש הדג ולצודו בזה:

התמלא. ענין חתוך וכריתה כמו ימולל ויבש (תהלים צ):

בשכות. מל׳ סכין ועם היא בשי״ן וכן ושמת שכין בלועיך (משלי כ״ג:ב׳):

ובצלצל. הוא שם כלי מכלי הצדיה אשר בו יוצלל וישקע ראש הדג והוא מלשון צללו כעופרת (שמות ט״ו:י׳) שר״ל נשקעו בעומק:

התמלא, וכי תוכל למלול ולהכרית ראשו בסוכות, שהם הסכינין הגדולים שכורתין בהם את הדגים, או התכרות ראשו בצלצל דגים, הוא קופיץ גדול שקוצצים בו ראשי הדגים הגדולים, ר"ל שא"א שתכניעו בשום כלי משחית, ומ"מ אני אומר לך.

התמלא. התכרות:

בשכות. הוא החרב שכורתין בו עורות הדגים הגדולים:

ובצלצל. הוא החרב שכורתים בו ראשי הדגים הגדולים: