הֵ֤ן יַעֲשֹׁ֣ק נָ֭הָר לֹ֣א יַחְפּ֑וֹז יִבְטַ֓ח ׀ כִּֽי־יָגִ֖יחַ יַרְדֵּ֣ן אֶל־פִּֽיהוּ׃

יעשוק נהר - כל כך הוא גדול, כאשר ישתה מי הנהר יראה שחסרו המים, על כן אמר מלת יעשוק.

ולא יחפוז - לא ישתה בחפזון, כי לא יפחד מחיה ואדם וכן יבטח.

כי יגיח - כמו מגיח ממקומו. והטעם קרוב מיציאה. וכן: אתה גוחי מבטן.

הן יעשוק. בא בדרך השאלה לומר הנה מושכו כולו אל פיו כאלו עשקו:

ולא יחפוז. עם כי לא ימהר לשתות בחפזון וא״כ נמשך עודו המים במשך זמן השתיה מ״מ שותה את כולו ואף הנמשך בזמן השתיה:

יבטח. בוטח הוא בעצמו אשר יוכל למשוך אל פיו כל מי הירדן:

יעשוק. מל׳ עושק וגזל:

נהר. ר״ל כל נהר אשר ישתה ממנו:

יחפוז. מל׳ חפזון ומהירות:

יגיח. ענין המשכה כמו בגיחו מרחם יצא (לעיל לח):

הן, עתה מראה לו הבריאה השניה הנוראה שראוי לאבדה לפי דעתו, והוא הלויתן שנמצא במים וטורף שם כל חיות המים, הן יעשק נהר, ראה נא שם נמצא בריאה שרוצה לעשוק את כל הנהר עם הבע"ח אשר בו, עצור בעדו שלא יחפז לעשק את הנהר, כי הלא הוא בוטח שיגיח את כל הירדן אל פיהו וישחית את כל חי הנמצא בו:

יעשוק. יגזלו מימיו:

ולא יחפוז. ולא יתנועע הנהר בחפזון כמו שהיה עושה בראשונה:

יגיח ירדן אל פיהו. יוציא מי הירדן ויכניסם אל פיהו והוא מגז' בגיחו מרחם: