טׇמְנֵ֣ם בֶּעָפָ֣ר יָ֑חַד פְּ֝נֵיהֶ֗ם חֲבֹ֣שׁ בַּטָּמֽוּן׃

חבוש - כמו ולא חובשו.

בטמון - כמו בעפר והטעם כפול.

טמנם. את כולם יחד טמנם בעפר וחבוש את פניהם במקום טמון ונסתר ר״ל גזור עליהם שפלות והכנעה וכתישה ותראה אם תתקיים גזרתך:

טמנם. ענין ההסתרה במקום נסתר כמו והנם טמונים בארץ (יהושע ז׳:כ״א):

חבוש. ענין תפיסה וסגירה כמו מבכי נהרות חבש (לעיל כח):

טמנם בעפר יחד, כי כולם יתבטלו ממציאותם וישובו אל העפר:

חבוש בטמון. חבשם במאסר ובמחבא או ירצה שימיתם ויחבאם בעפר והוא מחבא הקבר: