כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃ {פ}

תמריא - תגבה ואין לו חבר. ויש אומרים: כי שור ומריא כמהו וטעם מריא, שמן מעולה מלשון רבנן.

תשחק לסוס - אעבור רוב מרוצתו.

כעת. כאשר תבוא העת אשר תחפוץ לעוף בשמים הנה תמרוד בהם ותעוף לדרכה ותשחוק לסוס ולרוכבו ר״ל אינה חוששת אם יעבור עליהם סוס ורוכבו וידוש אותם וכאומר ומי הוא השומר אותם הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים:

תמריא. מל׳ מרי ומרד:

תשחק. תלעג:

כעת, ר"ל לא חלק לה בבינה כעת במרום תמריא, שהעופות שיוכלו לעוף למרום נתן להם ה' חכמה בשמירת ילדיהן, כי יוכלו לשמרם בקניהם הגבוהות, לא כן היענה שלא תוכל לעוף למרום ולהתפטם ולשחוק לסוס ולרוכבו, לכן השגיח ה' שלא לתת לה טבע זאת של שמירת הילדים, וזה מן ההשגחה, בשגם ששם ה' בטבעה שתטיל כשלשים ביצים, וגם כשיאבדו מהם עדיין ישאר מהם להחיות זרע על פני הארץ, וה' רצה שלא יתרבה מין הזה כ"כ, אבל החסידה רוצה ה' בריבויה, וגם היא אינה מטלת ביצים הרבה ולכן צריכים שמירה יתירה:

תמריא. מענין הגבהה: