אִם־לְשֵׁ֥בֶט אִם־לְאַרְצ֑וֹ אִם־לְ֝חֶ֗סֶד יַמְצִאֵֽהוּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אם לשבט - להשחית הזרע.
אם לארצו - או לשבט, כמו: אבנים גדולות וגשם בים, והנה הזכיר ג' עניינים: האחד למוסר, והשני לארצו ,בעבור צורך הארץ ושוכניה חסידים, כענין לפעלם. והשלישי לחסדו והנה ישוב אם לשבט אם לארצו פירוש לפעלם.
אם לשבט. פעם יתהפך להוריד המטר לענוש את הבריות על ידו כי כאשר יחטאו יורד הוא במקום עמק ומצולה והמטר רע להם:
אם לארצו. פעם יתהפך להוריד המטר לארץ ה׳ ר״ל אל המקום אשר אנשים המה לה׳ הנכנעי׳ אליו אשר המטר נגזר עליהם:
אם לחסד. פעם יתהפך להוריד המטר לעשות בה עוד חסד נפלא יותר ממה שנגזר והוא כאשר נגזר מתחלה מעט גשמים ולאח״ז הטיבו מעשיהם הנה יפליא חסד להורידם במקום היותר צורך ואינו מאבד טפה לרדת במקום שאין שם צורך:
ימציאהו. חוזר הוא על כולן ור״ל יזמין ויושיט את המטר לאחת מאלו אם לשבט וכו׳:
לשבט. ענין עונש הפורענות כמו בשבט עברתו (איכה ג):
ימציאהו. ענין הזמנה והושטה כמו וכאורח איש ימציאנו (לעיל לד):
אם לשבט, שההנהגה תתחלק לשלשה דרכים. פעמים ירצה ליסר את בריותיו בשבט ויתנהג במדת הדין, ופעמים יתנהג במדת החסד, ופעמים יתנהג בארח ממוצע ואינו נותן לא רוב טובה ולא רוב פורעניות, וה' ימציא המסבה הזאת לכל חפצו, בין אם יצטרך לשבט, ובין אם יצטרך לארצו, היינו הדרך הממוצע כפי דרך הארץ, ופעמים יצטרך לחסד, בכל אופן ימציאהו, ימציא את המסבה כפי רצונו, שאם לשבט יעצור את השמים ויהפכו המים לשלג, ואם לחסד יתן גשמי ברכה, ואם לארצו יוריד המטר בצמצום, וכל ההנהגה הזאת נעשית בחכמה על ידי החק שנתן בטבע המים, ואדים ועננים:
