אַ֭ךְ אָמַ֣רְתָּ בְאׇזְנָ֑י וְק֖וֹל מִלִּ֣ין אֶשְׁמָֽע׃

אך אמרת באזני. כאומר אם לא דברת אלי כ״א לרעיך אך באזני באה ושמעתי גם אני:

וקול מלין. קול דברים בעלמא מבלי השכל:

אך מה שאמרת באזני, (הוא מ"ש שם באותו סימן כמה לי עונות ופשעים וכו' ותשם בסד רגלי), וקול מלין אשמע, ר"ל ואני מבין שהיה כונתך בזה, שאתה אומר.