גַּם־כֹּ֣חַ יְ֭דֵיהֶם לָ֣מָּה לִּ֑י עָ֝לֵ֗ימוֹ אָ֣בַד כָּֽלַח׃

כלח - ימי הזקנה והעניין שהיו בתחלה בצער, עד שנס לחם ולא יודע מתי יזקנו.

גם כח ידיהם. לא בלבד על שהיו פחותים במעלה מאסתים כי גם בעבור כי אמרתי למה לי כח ידיהם כי הלא מעט היא ואין בו די להציל הצאן מן הבא לטרפה:

עלימו אבד כלח. הזקנה שהיתה בהם היא היתה אבודה כי מה תועלת היתה בהזדקנם הואיל והיו פחותים במעלה וחלושי הכח:

כלח. זקנה כמו תבוא בכלח אלי קבר (לעיל ה):

(ב-ג) גם מאסתי כח ידיהם, הגם שהם צעירים ויכולים לעבוד בכח ידיהם, בכ"ז אמרתי למה לי ולא רציתי לקחת אותם לשמור צאני, אחר שעלימו אבד כלח בחסר ובכפן גלמוד, שע"י שהיה להם מחסור וכפן וישבו תמיד גלמוד נפרדים מבני אדם, אבד כלחם וכחם, העורקים ציה שסבבו תמיד בציה במקום אמש שואה ומשואה במדבריות השוממות:

כלח. זמן: