כִּי־כׇל־ע֣וֹד נִשְׁמָתִ֣י בִ֑י וְר֖וּחַ אֱל֣וֹהַּ בְּאַפִּֽי׃

כי כל עוד. אשר כל זמן שתהיה נשמתי בי ורוח חיים מאלוה יהיה באפי:

(ג-ד) כי כל עוד שנשמתי בי לא תדברנה שפתי עולה, לדבר דברים הפך מה שבלבי שדבור הפה הפך מחשבת הלב הוא עולה, וגם לא אחשב בשכלי ברות שכוזבות, כסברות אלה שאמרתם להצדיק את ה', להגות מחשבות אלה בלשוני, שזה רמיה ומרמה, והמאמרים מקבילים, שכל עוד נשמתי בי דהיינו חיי הגוף ונשמת אפי לא אדבר עולה, וכל עוד שרוח אלוה באפי שזה מציין הרוח הנשגב האלהי אשר באדם שהוא המשכיל והמחשב, לא אהגה ואחשב רמיה, ולכן.