אִיּוֹב כ״ו · י״ג

שפרה - הה"א נוסף ועניינו תקן מן שפר, או מן שפרירו, או הבי"ת במלת ברוחו נוסף ויחסר דגש מפ"א של שפרה:

נחש בריח - התנין אשר בים. ויש אומרים: כי הוא התלי, ונקרא נחש בעבור שהוא כמו מעות ובריח, שהוא מבריח מן הקצה אל הקצה.

ברוחו. ברוח פיו איהל את השמים על הארץ וידו בראה את הלויתן הדומה לנחש ומבריח את הים מן הקצה אל הקצה:

שפרה. ענין אוהל כמו ונטה את שפרירו (ירמיה מג) ואוהל היפה נקרא כן מל׳ אמרי שפר (בראשית מט):

חוללה. בראה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ):

בריח. כעין מטה עשוי לשומו לרוחב השער לסגרו:

ברוחו, וגם לפעמים ינקה את השמים מן האדים, וגם זה ע"י חק הזה של התפשטות האויר, שעת שכח החום והאש נעצר באדים, יתפשטו טיפות המים ע"י התפשטות האויר שבתוכם, ויטהרו השמים מן העבים, וכמשי"ת לקמן סי' ל"ו ל"ז. וז"ש שהחק הזה שחג על פני מים ישפר ויטהר השמים מן העבים ברוחו, ע"י יסוד הרוח המתפשט בם, ואז חוללה ידו נחש בריח, שיהרוג את הנחש שהוא כינוי אל העבים שיקיפו את השמים כנחש, ומליצה זו לקוחה ממשלי הקדמונים בשיריהם, שהיו אומרים שהנחש יש לו ריב עם השמש, וכשיגבר עליה יכסה אורה ויהיה ליקוי השמש, ושה' הרג את הנחש הזה שהוא התנין אשר בים הקראקאדול, שהיה קדוש אצלם ויחסו לו כוכב בשמים שעושה מריבה עם השמש, וה' מחולל אותו, כמ"ש הלא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין, עפ"ז ימליץ שהחק הזה שהוא מטהר את העננים המאפילים את השמש הוא הורג את הנחש בריח:

ברוחו שמים שפרה. ברצון השם היו השמים בזה האופן מהיופי והשלימו' אשר הם בו:

חוללה. בראה:

נחש בריח. הוא דמות הנחש הנראה סובב בגלגל המזלות והוא העגול החלבי: