שׁוֹר֣וֹ עִ֭בַּר וְלֹ֣א יַגְעִ֑ל תְּפַלֵּ֥ט פָּ֝רָת֗וֹ וְלֹ֣א תְשַׁכֵּֽל׃

עבר - לשון הריון.

יגעיל - מלשון רבותינו ז"ל: מגעילן ברותחין. והעניין שיקפא זרע הקרי.

שורו עבר. מעבר את נקבתו כי ישליך זרעו בעומק רחמה ולא יפליט כלפי החוץ ופרתו תפלט העובר בזמנו ולא תשכל את הולד להפילו נפל:

יגעיל. ענין השלכה אל החוץ ובדרז״ל געולי עכו״ם (נזיר לז):

תפלט. גם הוא ענין הוצאה אל החוץ ובדרז״ל פולטת ש״ז (שבת פו) ומעניינו אל יצא פליט מן העיר (מ״ב ט):

תשכל. מי שבניו אבודים קרוי שכול כמו כאש׳ שכלתי שכלתי (בראשי׳ מג):

שורו הזכר עבר ולא יגעיל הזרע, ופרתו תפלט את הולד ולא תשכל. ואתם אמרתם שהוא מתחבא ומתירא מבני אדם כמ"ש וישכון ערים נכחדות, והלא ראינו כי.

ולא יגעיל. ולא יוציא הזרע חוץ לרחם:

תפלט פרתו. תלד לזמן ראוי והוא מענין ותסג ולא חפליט: