אִיּוֹב כ׳ · כ״ו

תאכלהו אש לא נפח - כדי שיעונה ולא תצא נפשו במהרה:

כל חשך. כל מיני חשכת הצרות טמונים ושמורים לכלות מצפוני גנזיו:

תאכלהו. תשרפהו אש אשר לא נופח במפוח להבעירה ביותר כי בהיות כן לא תצא נפשו מהר ויהיה מעונה זמן רב:

ירע. ישבר וירוצץ הנשאר באהלו והם אשתו ובניו:

ירע. ישבר וירוצץ כמו תרועם בשבט ברזל (תהילים ב׳:ט׳):

כל חשך, הגם שלצפוניו ונסתריו טמון כל חשך, ר"ל שמסתיר רשעתו וגזלותיו בחשך שלא יראם שום אדם, בכ"ז הגם שבחשך לא ימצא לו אור ולא אש, ימציא ה' שמה, בין אש לכלות את כל אשר לו, ובין אור לגלות את מעשיו לעיני השמש, ונגד האש אמר שתאכלהו אש לא נפח עד שהאש ירע וירוצץ גם את השריד אשר באהלו, גם הנשאר בביתו אשר לא הוצרך לטמנו גם זה ישרף מן האש:

לצפוניו. בעבור החטאים אשר צפן:

ירע. ישבר:

מתקוממה לו. שונאה אותו: