אִיּוֹב י״ז · ו׳

והציגני - יאמר על הכאב. ויש אומרים: על אליפז.

למשול - להיות למשל ולשנינה.

ותפת לפנים - כמו מקום התפת לפני בני אדם ועיניהם. ויש אומרים: כי התי"ו האחרון נוסף והוא כמו תוף.

והציגני. המכאוב העמיד אותי להיות למשל לכל העמים כי כאשר יקרה למו רוע המקרה יאמרו שהוא נמשל ודומה למקרה איוב:

ותופת. הנה אני לגיהנם לפני הבריות כי רואים בי מכאובות מחולפים דוגמת יסורי גיהנם:

והציגני. העמידני כמו תציג אותו לבד (שופטים ז׳:ה׳):

ותופת. כן יקרא הגיהנם כמו כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיהו ל׳:ל״ג) ע״ש שכל המתפתה ביצרו נופל בה:

והציגני, ר"ל וא"כ אחר שעל התקוה שהבטחת לי לאמר שרוחי חובלה, ושאחיה ואקבל גמולי בעולם הנשמות אין לי ערב ע"ז, ורוב העולם לא ישכילו את זאת ולא יביטו רק על חיי הגוף ועל הצלחתו בעוה"ז, וא"כ אחר שה' הציג אותי למשול עמים, שהיסורים הקשים שהביא עלי יהיו בפי כל העמים למשל, שבכל קללה יאמרו שיתיסר כאיוב ותופת לפנים אהיה מה שאתה אומר שיש תופת שהוא גיהנם שבו ידונו את הרשע אחר המות, כבר אני התופת לפנים, לפני המות אני הגיהנם, שיסורי הם יסורי גיהנם בעודי בחיים:

למשול עמים. להיות למשל ולשנינה בגוים:

ותפת. אדון כענין תפתאי האמור בדניאל:

לפנים. קודם: