מצודת דוד
רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18שלו. יושב הייתי בשלוה ופתאום עשה אותי לפרורים ואחז בערפי ורצץ אותי עד כי יתפוצצו השברים הנה והנה:
ויקימני. העמיד אותי להיות לו למטרה לזרוק בי חציו הם מכאובי היסורים:
שלו. יושב הייתי בשלוה ופתאום עשה אותי לפרורים ואחז בערפי ורצץ אותי עד כי יתפוצצו השברים הנה והנה:
ויקימני. העמיד אותי להיות לו למטרה לזרוק בי חציו הם מכאובי היסורים:
ויפרפרני. ענין שבירות לחתיכות רבות כמו פור התפוררה (ישעיה כד):
בערפי. הוא אחורי הראש והצואר:
ויפצפצני. ענין הרציצה עם הפזור וכן וכפטיש יפוצץ סלע (ירמיה כג):
למטרה. הוא הדבר אשר המורים בחצים יכוונו להפיל בו חציהם והוא ענין שמירה כי משמרת תרגומו מטרת ויקרא כן ע״ש שהמורים שומרים להפיל בו:
שלו הייתי, עתה מצייר גוף העונש והיסורים, ומצייר שהמסיר אותו נהג עמו כאשר יעשה האריה ויתר טורפי טרף עם טרפם, שאחר שאחזוהו לא ימיתוהו בפעם אחד, רק ישחקו בו ע"י שיניחו אותו לברוח וישובו ויאחזוהו וישליכוהו ממקום למקום, כן תחלה פרפרני, ואח"כ הניח אותי ורציתי לברוח ורדף אחרי ואחזי בערפי ויפצפצני, ואחר כך אחר שלא יכולתי עוד לזוז ממקומי הקימני לו למטרה לירות בי את בני אשפתו, ואז.
ויפרפרני. שברני וכתתני מגזרת פור התפוררה ארץ וכן ויפצפצני מגזרת וכפטיש יפוצץ סלע:
למטרה. כמטרה לחץ והנה הוא הרושם שמניחין מורי החצים לירות בו: