נֹ֘דֵ֤ד ה֣וּא לַלֶּ֣חֶם אַיֵּ֑ה יָדַ֓ע ׀ כִּי־נָכ֖וֹן בְּיָד֣וֹ יֽוֹם־חֹֽשֶׁךְ׃

נודד. והוא נודד ממקומו בעבור הלחם לבקש איה ימצאנה:

ידע. יודע הוא בעצמו שיום החשך יהיה נכון ומתקיים בידו כי בעצמו ישפוט אשר כלתה אליו הרעה ובעבור זה יוסיף לדאוג בכל עת:

איה. אנה:

נודד, ר"ל כ"ז נדמה לו בכח דמיונו בעת שלום, וכ"ש בעת שהוא נודד ללחם איה, וצריך הוא לבקש מחייתו שחסר לו, שאז יגדל הפחד יותר, ויתחולל כ"כ כאילו ידע בבירור כי נכון בידו יום חשך וכאילו בא קיצו, וכ"ש בעת אשר.